משמעות השם תמוז

החודש העשירי בלוח השנה העברי אחרי סיוון לפני אב. מקור שמו של החודש בגלות בבל. השם "תמוז" מוזכר בתנ"ך כשמו של אליל בבלי, "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" יחזקאל ח', י"ד. מקור השם, לפי המפרשים (רש"י, מלבי"ם), הוא מילה ארמית שמשמעותה חום והיסק. דרך עבודתו של אליל זה הייתה באמצעות היסק, ועיניו, שהיו עשויות מתכת שניתכת בחום נמוך היו נמסות, וכך נראה הפסל כבוכה. על שמו של החום נקרא גם החודש, שמסמל את הקיץ.